סלומון נ' ירושלים בע"מ

פסק דין

בפני תביעה לתשלום עמלה לתובעת, וזאת בגין מתן שירותי השמה של עובדת אצל הנתבעת.

התובעת הינה בעלת עסק, ששמו "רות כוח אדם", למתן שירותי השמת עובדים, וכוח אדם פרטני.

הנתבעת, חברת סריגי ירושלים, ביקשה להתקשר עם התובעת, וזאת לצורך איתור עובדים עבורה, והשמתם.

ביום 15.8.10 שלחה התובעת לנתבעת את נוסח ההסכם האחיד שעימו היא מתקשרת עם לקוחותיה בטרם תפנה אליהם עובדים. (להלן: "ההצעה"). במסגרת ההצעה נוסחו ההסכמות הבאות בין הצדדים:

" 1. רות כוח אדם תאתר עובד עפ"י דרישת המזמין, ע"מ להגיע למרב ההתאמה בין כישורי העובד לצורכי המזמין".

.....

4. אם שכר העובד שנקלט הינו עד סך של 6,000 ₪, ישלם המזמין לרות כוח אדם בתום חודש העבודה הראשון, עמלת השמה ישירה בגובה שכר המינימום במשק (ברוטו) בצירוף מע"מ כחוק".

4.הצעה זו נשלחה לנתבעת באמצעות הפקס, והתובעת טוענת שהוחזרה לה לאחר כמה שעות, גם כן באמצעות הפקס, כאשר על ההסכם חתום מטעם הנתבעת מר אלי סאן, בצירוף חותמת הנתבעת. התובעת צירפה לתביעתה את נוסח ההצעה החתום.

5.התובעת איתרה עובדת והפנתה אותה אל הנתבעת. זו אכן נקלטה אצל הנתבעת ועבדה אצלה מיום 5.9.10 ועד ליום 27.10.10 (להלן: "העובדת"). סיום יחסי העבודה היה ביוזמת העובדת אשר הודיעה לנתבעת בכתב על התפטרותה.

6.בחלוף כחודש ממועד השמת העובדת, פנתה התובעת אל הנתבעת, וביקשה את עמלת ההשמה. משלא קיבלה התובעת את העמלה שלחה לנתבעת, ביום 31.10.10 מכתב דרישה, וזאת באמצעות בא כוחה.

הנתבעת טוענת כי היא לא קיבלה והסכימה להצעה ששלחה אליה התובעת אלא שלחה לה הצעה משלה; הצעה זו כוללת שני דפים: הראשון הוא נוסח ההצעה של התובעת עם הערה בצידו הימני של הדף לפיה תשלום העמלה רק לאחר שלושה חודשי עבודה.הדף השני הינו מכתב נלווה לתובעת ובו מובהר כי עמלת ההשמה תשולם רק לאחר שלושה חודשי עבודה רצופים של העובד. על פי המכתב הנלווה הציעה הנתבעת לתובעת גם האפשרות שהעובד יועסק על ידי חברת כוח האדם, שכרו ישולם דרכה, והחברה תקבל תוספת של 35% ברוטו.

הנתבעת מודה כי מנהלה חתם על נוסח ההצעה של התובעת אך טוענת כי הוא תיקן את נוסח ההצעה וצירף לו מכתב נלווה, וחתימתו מתייחסת אך ורק להצעה החדשה.

התובעת מצידה מכחישה מכל וכל את התיקונים וההערות שהנתבעת טוענת שהוסיפה להסכם, ולטענתה מדובר במסמכים שאינם אותנטיים, ושנערכו לצורך המשפט

דיון והכרעה:

השאלה המרכזית העומדת להכרעתי היא, מהו הסכם שנכרת בין הצדדים? האם זהו ההסכם אשר צירפה התובעת לכתב התביעה, ונוקב במועד תשלום עמלת ההשמה לאחר חודש עבודה של העובד. או זה אשר צירפה הנתבעת לכתב הגנתה ועליו הערת נציג הנתבעת (בכתב יד) הנוקב במועד תשלום עמלת ההשמה רק לאחר שלושה חודשי עבודה רצופים.

שאלה נוספת הינה האם העובדת, שהתובעת הפנתה לעבודה אצל הנתבעת התאימה לצורכי הנתבעת, או שהתובעת לא מילאה אחר חלקה בהסכם ההשמה.

התובעת העידה בפני , על השתלשלות האירועים סביב הזמנת שירותי ההשמה וכריתת החוזה. לטענתה מדובר בחוזה הרגיל, שעליו היא מבקשת מכל לקוחותיה לחתום. הנתבעת חתמה עליו בתוך זמן קצר, ואז היא דאגה להשמת העובדת. לטענת התובעת היא לא קיבלה נוסח מתוקן של הצעתה. עוד העידה התובעת כי העובדת מילאה טופס מפורט על כישוריה, השכלתה וניסיונה המקצועי, והציגה למנהל את אותו טופס.

באותו מועד העיד גם מנהל הנתבעת מר אלי סאן,ובעדותו סיפר כי הוא עובד עם חברות השמה נוספות, ועם כולן יש לו הסכמים והסכמה על תשלום עמלות השמה לאחר שלושה חודשי עבודה ולא חודש. הסכמים אלו לא הוצגו בבית המשפט, לא בדיון זה ולא במועד הדיון הנוסף שנקבע לבקשתו של מר סאן.

מר סאן גם העיד כי העובדת לא התאימה כלל למקום העבודה, וזאת בשל דיסלקציה קשה שמנעה ממנה לכתוב בצורה ברורה ומובנת.